עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי לכם, אני, אני.
ואני מנסה להבין מי זאת בדיוק.
אני יודעת כיוון אך רוצה לחפור יותר לעומק.
כאן אני אפתח את כל הדברים שאני רוצה להגיד מבלי לפחד שישפטו אותי, ופשוט להיות אני.
חברים
System MeLittleAliceJennyThelseשיירוbeautiful.scar
Space GirlRain
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
להישאר.
31/10/2019 19:22
אני ?
אני קוראת המון,
סיורים קצרים, ארוכים, ספרים שלמים
או כתבות.
אך יש דברים שאת קוראת אותם ואת מודה שזו לא את.
אך מה קורה שאחד הסיפורים האלה כן קורה?
מה עושים אז?
אני עייפה ואולי מעט שיכורה.
אבל אני חייבת להישאר חזקה.

0 תגובות
יצירה מופלאה.
30/10/2019 22:04
אני ?
גיל זה רק מספר,
נכון?
זה לא משנה כמה זמן עובר,
זה הכל תלוי איך אנחנו מרגישים בפנים.
הבחורות השמחות בגל שישים,
שהבריאות שלהם בעננים והן פשוט נהנות מהחיים.
הכל חגיגה כל עוד צוחקים,
הן מתחילות ען מספר גברים.
מרגישות שעשו הכל אך עדיין כלום עם מהחיים.
אני בת 19,
ומפחידה אותה ההרגשה שמיציתי.
אני יודעת שיש לי עוד הרבה לחוות,
אהבה ראשונה,
לימודים של מקצוע שאני באמת אוהבת,
לאהוב בן אדם עד כדי כך שכשאראה את פניו הנשימה שלי תעצור.
אני יודעת שיש לי עוד כלכך הרבה לעשות,
אבל אני מפחדת.
אני מפחדת שכלום לא יקרה,
שהכל ישאר אותו דבר.
כי כבר בגיל הזה חשבתי שאעשה יותר,
שאהיה יותר.
אני מפחדת שלכל זה אין מטרה,
שהכל חסר משמעות.
אבל מצד אחר אני יודעת שהחיים זו דרך ארוכה,
שהיא אוסף חוויות, גדילה ואהבה.
אני באמת פשוט מקווה שטוב יתחיל להגיע ושאני אמצע מטרה.
אני מתגעגעת לתחושת התקווה,
המחשבה והידיעה שהעתיד הוא יצירה מופלאה.
1 תגובות
לא רוצה להאמין.
05/10/2019 11:50
אני ?
חברות.
אני לא יודעת מה היא ההגדרה הנכונה למילה זו.
אנשים רואים חברים בתור דבר רגיל,
מישהו שאתה שולח לו תמונות מטופשות במשך היום,
מרכל על אחרים,
מניפולטיבי,
מושך בכל החוטים הלא נכונים.
ואנחנו במקום לחתוך אותם ולהתקדם בחיים,
אנחנו ניתלים רק יותר גבוה ונופלים למשחקים.
את האמת אני לא יודעת מה אני חושבת על כל הנושאים,
משמעות המילה לא קרובה למה שקורה בחיים.
אני רוצה הדדיות ואהבה לאותם נושאים,
לא רגשות אשם על שטויות שלא עושים.
כל יציאה צריכה להיות עם אלכוהול ומספר אנשים,
מה לעזעזל קרה לפשוט לשבת עם אנשים.
בלי סמים, 
אלכוהול,
ומשני תודעה אחרים.
למה אי אפשר להנות כמו כשהיינו ילדים?
זה שהמספר שלנו גדל ואנחנו כבר יותר בוגרים
לא אומר שאנחנו צריכים אלכוהול בסביבה כי עכשיו זה חוקי.
אני רוצה שנפסיק לשחק משחקים.
שנתחיל להיות טובים,
ולא ננסה לברוח כל הזמן מין החיים.
אני רוצה למצוא אנשים שלי הם מתאימים,
אני לא רוצה להאמין שזו ההגדרה של חברים.
1 תגובות
גיל.
12/09/2019 12:38
אני ?
לא משנה כמה אנשים,
כמה אנשים אראה.
אתה תמיד תיהיה הטוב מכולם,
היפה מכולם,
החכם מכולם,
הנחמד מכולם,
הנדיב מכולם,
פשוט התוצר המוצלח מכולם.
תמד צחקיתי שלעולם לא יעברו לי הרגשות כלפייך.
אבל עכשיו מספר שנים לאחר מכן,
אני רואה שלא משנה כמה אני מנסה.
בשנייה שאני רואה את פנייך אני הופכת לבריכה.
בריכה של רחמים עצמים, כאב
ורגשות שבחיים לא רציתי להרגיש.
אני רוצה אותך איתי.
כמה שיותר קרוב שכל מה שנוכל לנשום זה אחד את השני.
אני רוצה שתירצה אותי רק לעצמך,
בלי לחלוק אותי עם אף אחד.
תתעצבן כשאנשים מסתכלים בעיניים סורקות
ותגונן כמו שגוננת אז.
העיניים שלך תמיד זרחו יותר מכל האחרים,
אני לא בטוחה למה זה פשוט היה ככה.
באת כמו מלאך וכל מי שהיה סביבך היה פשוט תחת ההילה שלך.
שהייתה חמימה ונעימה לכל העוברים ושבים.
הלוואי והיית כאן עכשיו, 
מכורבל איתי בין הסדינים ללא שום קשר לכל האנשים האחרים.
0 תגובות
שמן רותח כסימן אחווה.
24/08/2019 14:22
אני ?
יש לנו את אותה כוויה,
סימן לקשר שעוד לא ידענו שניברא.
אנחנו משלימות משפטים,
חושבות אותם דברים.
מנסות להנות בכל דבר קטן שעושים.
מחפשות את הגברים היפים,
לדבר על סיפורים מומצאים
על החיים איתם אפילו שאנחנו לבד רק שתינו
עם הטלוויזיה והמבורגרים.
לשבת במרפסת עם סיגריה ולדבר על הכוכבים,
לפעמים זה כל מה שרק צריך עם חברים.
1 תגובות
קלעת אותי במשחקייה.
24/08/2019 14:17
אני ?
אני זוכרת
איך עם השידת מגירות בגווינים של כחול,
היית סוגרת את הדלת ונועלת את האפשרות לצאת.
אני זוכרת
שהיית גורמת לי להרגיש רע עם לא הייתי משחקת,
במשחק החולני שהמוח שלך מצא.
אני זוכרת 
שעשית לי דברים שרציתי לברוח מהם
עד שהרגליים שלי יתנפצו לחתיכות.
אני זוכרת 
שאף אחד לא ידע,
ואת ההרגשה הרעה
והאשמה שאני החזקתי בתוכי למשך שלוש שקלעת אותי במשחקייה.
אני זוכרת 
שהרגשתי רע כי את אישה,
כי מה שמלמדים אותנו זה שרק גברים יכולים לעשות את הנורא.
אני זוכרת 
שהבנתי שגם נשים יכולות לאנוס את הנשמה.
לקחת למישהו משהו שהוא לא רצה לתת.
את הכוח בחירה.
אני זוכרת 
שאני עד עכשיו לא יכולה לזוז לפעמים מרוב אימה,
עדיין חיה עם דיסוציאציות כי המציאות מידי קשה.
אני זוכרת 
שרציתי להרוג אותך,
רק בשביל להרגיש את הסיפוק של השליטה.
לקחת לך את החיים כמו שניסית לקחת לי.
אני באמת שונאת אותך,
ומאחלת לך מוות נורא.
רק כי את נגעת וחיללת נשמה צעירה.

0 תגובות
לגמרי שלי.
03/07/2019 21:39
אני ?
אני אוהבת את המוח שלי,

אומנם לא תמיד הוא לצידי.

אך תמיד יהיה חבר היושב לצידי,

ושומר על מה קורה מאחורי כתפי.

אני אוהבת את זה שאם אני רוצה לכתוב משהו הוא פתאום רואה את התמונה,

את הסצנה השלמה,

את כל הסיפור בפאזל מבולגן.

אבל בפאזל שהוא יצר.

ואני,

אני מרגישה שזה ילד שגידלתי ורוממתי.

ועכשיו הוא גדול ונבון.

לא לגמרי,

אבל הוא לגמרי יצירת מופת,

לגמרי שלי.
3 תגובות
ממשמע קולך.
02/07/2019 18:49
אני ?
לא דיברנו חודשים,
והרגשתי שהיתה לנו כת, כמו אחים.
אבל היום אף אחד לא מעריך חברים,
אך כולם לובשים מסכת ואומרים שמנסים.

היה לי חלום,
היית נינוחה ושלווה כציפור.
דיברנו על חיינו כיום, 
אפילו שלא עברו שנים מאז שנפלנו מהחור השחור.

את היית חברה נצלנית,
ידעת לכוון דברם לטובתך האישית.
כששמך מוזכר היום אני אפילו לא אוהבת עליו לחשוב.
אבל,
משום מה בחלום,
כולך היה כמו צילצול פעמונים.
הרגשתי נינוחה גם כן,
הרגשתי שהפאזל לא התפרק וקיבלתי את חברתי הטובה בחזרה.
פשוט נהנתי ממשמע קולך.
0 תגובות
יונתן.
19/06/2019 17:57
אני ?
אני הולכת לעשות משהו כמו מכתבים כאלה על אנשים שאני כועסת אליהם, אנשים שהיו חשובים בשבילו (לא בהכרח מתו) ואני אולי הולכת להשתמש בשמות בדוויים, ניראה. כן אוקי תודה וביי.

אוי יונתן,
שנים של עייפות.
מילים רעות.
ריבים מיותרים.
ורצון עז להביא אותי לקצה.
תמיד ניסת,
כיאילו חיכת ליום שאוותר,
רצית לארות עם יום אחד פשוט אקפוץ מהחלון.
אבל לא,
כל מה שאתה יכול לומר זה שניסית.
על כל דבר אפשרי היה לך מה לומר.
השיער שלי לא בסדר
המשקל שלי לא בסדר
המראה שלי לא בסדר
המוזיקה שלי לא בסדר
החברים שלי לא בסדר
התמונות שלי לא בסדר
הבחירות חיים שלי לא בסדר.
אז יונתן,
לך תזדיין.
אני רציתי למות באותה תקופה,
לא רק בגללך תירגע 
היו עוד אנשים במסיבה.
אבל אתה תמיד היית שם לפזר מלח על הפצעים.
אבל תיראה הינה אני פה,
עדיין פה.
אני לא אשכח שדיברתי בטלפון עם החבר הכי טוב שלי
שעדיין למד איתך בותו בית ספר 
וכשגילית שהוא דיבר איתי כל מה שהפה המטונף שלך הוציא היה
"היא עדיין חיה?"
יונתן,
כן.
אני עדיין פה.
ואני מתכננת להצליח ולפרוח.
עד כמה שאני שונאת אותך,
ואני דיי שונאת אותך
אני לא מתחרטת על ההכירות שלנו.
אתה אומנם היית בן זונה
אבל למדת אותי להישאר חזקה (אתה ועוד מספר אנשים מקסימים)
לא לותתר על מי שאני גם עם לאחרים יש עם זה בעיה.
אני זו אני ומאז שהייתי קטנה רציתי לעשות דברים בדרך שלי.
אתה הראת לי כמה עצוב לחיות בגישה שלך,
אתה צריך ללמוד לצמוח בעזרת אנשים אחרים אבל בעיקר עצמך.
אני מקווה שאתה לא עדיין חושב שצריך לגרום לאנשים לשנוא את עצמם כי אתה לא אוהב את עצמך.
אני מקווה בשבילך שאתה שיחררת את זה,
והבנת שהיתנהגת לא טוב, לא נכון לאחרים,
ולעצמך.
זהו יונתן אין לי מה לומר לך יותר,
ביי.
0 תגובות
בכל מיני צבעים.
08/06/2019 22:56
אני ?
חברות הכי טובות,
אחיות.

מלך ומלכה,
בעל ואישה.

חבר וחברה,
אפיפיור ושיפחה.

מילים מסולסלות על לשון מפתה,
רצון עז לטעום מהרעל שמונח כה יפה על המיטה.
 
החברות הכי טובות מרכלות מתחת לשמיכה,
אך אותו דבר עושות גם אחת על השניה.

רק שהן מוצאות מישהי אחרת להוסיף למשוואה,
מישהי שיוכלו ללכלך איתה על חברתם הטובה.

אך למחרת,
יחבקו אותם חזק,
ולא ידעו שהילדה שיושבת משמאלם יודעת על כל עברה של הילדה.

שרק הולכת להיפגע,
כי האנושות גם את המציאות שלה עיוותה.

אך מה אנחנו לא רואים כשאנחנו עומדים מול המראה?
זה את החברה המלוכלכת שמולנו עומדת וממשיכה להפיץ מילים שלא השמיעו הגה.

שקרנים באים בכל מיני צבעים, 
וזו מלאכה די קשה.


- לא מדברת על צבע עור, צבעים זה מטאפורה לזה שכל אדם שונה. בקיצור אין פה כל קשר לגיזענות-
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 הבא »